ירוחם הירשקוביץ כהנא

רבי ירוחם הירשקוביץ כהנא
	אין תמונה חופשית
לידה	תר"ג
פטירה	1908 (בגיל 65 בערך); י' באדר א' ה'תרס"ח
כינוי	רבי ירוחם בן שבתי הכהן
מקום פעילות	הונטשעשט קאושאני איזמאיל ודובסרי בבסרביה
תחומי עיסוק	רבנות והנהגת העיר, חזן
תפקידים נוספים	רב מורה צדק ואב בית דין ומלמד תינוקות
תלמידיו	רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קילץ ואב"ד קאמינקא, שמואל מרדכי בן הרב מאיר ישכר ראבינאוויץ מפטרובקה.
חיבוריו	שאלות ותשובות התשב"י, כהן צדק, הגדה של פסח בריש גלי, בריש גלי, ליקוטים נחמדים, שמועות טובות, מודה ועוזב ירוחם.
בת זוג	אדל מצאצאי הש"ך ומצאצאי הבעל שם טוב.

רבי ירוחם ישראל בן שבתי הכהן הירשקוביץ [הירשקאויטש או גירשקאויטש] כהנא (תר"ג – י' באדר א' תרס"ח המכונה ירוחם הכהן, 1908) היה רב מורה צדק ואב בית דין בערים הונטשעשט קאושאני איזמאיל ודובסרי בבסרביה (כיום אוקראינה ומולדובה). גאון ולמדן מופלג, חיבר ספרים העוסקים בכל מקצועות התורה.

קורות חיים

ירוחם ישראל נולד לרבי שבתי בן אהרון הכהן ולאסתר בשנת תר"ג^[1]. ומשפחתו מיוחסת למשפחת צאצאי הש"ך.

אביו רבי שבתי היה גאון גדול. רבי ירוחם התייתם מאמו בגיל 19 כאשר היא נפטרה בתשעה באב תרכ"ב.

היה מלמד תינוקות בטומשפול, ושם הוא לימד את תלמידו הרב משה נחום ירושלמסקי, שבצעירותו גדל בעיר זו.

בשנת תרל"א כיהן כאב"ד בהונטשעשט במחוז קישנוב שם התגורר^[2].

בשנת תרל"ב כיהן כמורה הוראה ואב"ד בקאושני בבסרביה ושם נשא על כתיפיו עול רבנות העיר^[3].

עם זאת היה דחוק בפרנסתו כיוון שהעיר הייתה קטנה וענייה ולא היה בידו לפרנס את בני ביתו המרובים, ולממן את הוצאות נישואי ילדיו.

בניסן תרמ"ו נתמנה להיות רב באיזמאיל, ושם פירנסוהו כהוגן, כי עיר זו הייתה מלאה גבירים מפורסמים ונדיבי לב.

בבין המצרים בשנה זו השלטונות גירשו אותו ואת משפחתו מאיזמאיל, היות שעיר זו הייתה סמוכה לגבול, ומשם הוא גלה לעיר קישינב^[4], שם היה מגדולי רבני העיר^[5].

בט"ו באב תרמ"ו להיות רב ואב"ד בעיר דובוסרי השוכנת ליד נהר דניסטר במחוז בסרביה, ושם כיהן כאב"ד עד סוף ימיו. מלבד למדנותו המופלגת היה גם נעים זמירות, וגדול היה כוחו בנגינה, ולתפילתו בציבור יצאו מוניטין בדובסרי והסביבה. וכאשר היה עולה לדוכן לברכת כהנים יחד עם בניו נשמעה ברכתם כשל להקה מוזיקלית, וקהל המתפללים היו מאזינים לברכתם ולתפילותיו בהנאה מרובה^[6]. בניו של ר' ירוחם נחנו כולם בקול ערב ובכישרון מוזיקלי, ושימשו בחזנות בקהילות גדולות, בקישנוב, באודסה, ובארצות הברית.

היה פעיל ברבנות העיר דובסארי כאשר בתקופת רבנותו התגוררו בעיר יותר מ 14,000 תושבים.

כמו כן רבי ירוחם היה מעורב בהרגעת הרוחות בין היהודים לנוצרים בדובסרי ובפרט בעלילת הדם שנפלה על ראשם של יהודי דובסרי, שהביאה בסופו של דבר לפרעות קישינב^[7].

רבי ירוחם נפטר בגיל 65 בי' באדר א' תרס"ח מתוך עיסוק בלימוד גמרא לעיני בתו רחל'ה.

ספריו

רבי ירוחם כתב חידושים רבים שחידש בכל מקצועות התורה. כתבי ידו נמצאים^[8] במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספריה הלאומית.

הגדה של פסח בריש גלי – פירוש על ההגדה של פסח, בפירוש זה מבואר הסדר של כל משפט ומשפט בהגדה, ומקושר כל קטע וקטע בהגדה אחד לחבירו, כאשר יסוד הדברים שכל ההגדה רומזת לגאולה האחרונה במהרה בימינו אמן. ספר זה נכתב בהיותו בן 20.

הגדה זו הודפסה באודסה, אך ככל הנראה כמעט כל העותקים נעלמו מלבד כמה עותקים שנשתמרו בעולם מאוסף של הצנזורה באודסה, אחד מהם נמצא כיום בספריית חב"ד בברוקלין. הגדה זו נדפסה מחדש על ידי ספריית חב"ד מאותו עותק שנשתמר בידם.

בריש גלי ובו 3 חלקים.

ליקוטים נחמדים - ובהם ביאורים על כ"א מדרשי פליאה על התורה, ועוד חידושים על התנ"ך והתלמוד בבלי.
דרוש לשבת תשובה, דרוש לחג השבועות ודרוש על הציונות.
שמועות טובות - מאביו הרב שבתי הכהן.

כהן צדק – הגהות על התלמוד בבלי לתרץ את כל הקושיות שבגיליון הש"ס לגאון רבי עקיבא איגר שנשאר בצריך עיון גדול^[9].
שאלות ותשובות התשב"י - שאלות ותשובות על ארבעה חלקי שולחן ערוך, שהשיב לשואלים אותו, ובעיקר לשואלים ממקומות רבנותו בטומשפול קישינב הונטשעשט, קאושני, ודובסרי. חלק א. על אורח חיים ויורה דעה. ב. על חושן משפט ואבן העזר. ספר זה הוא גולת הכותרת של ספריו, כתיבת הספר החלה עוד בצעירותו, ושנים רבות עסק בהכנתו להוצאה לאור, עד שסיים את כתיבתו בשנת תר"ס.

הספר מעוטר בהסכמה מרבי יצחק אלחנן ספקטור. ומכתב ברכה מרבי נתן אדלר מלונדון בעל הנתינה לגר.

בשנת תרמ"ו התלבט ר' ירוחם האם לקבץ כסף כדי שיוכל להדפיס שו"ת התשבי, ובזה יהיה לו ממון להוצאות נישואי ילדיו^[10], אך קודם שהחליט נתמנה להיות רב בעיר איזמאיל. ולאחר מכן החליט רבי ירוחם שלא להדפיס את ספרו שו"ת התשב"י, מחמת שחשב שלא יהיו לו הרבה קונים עקב מיעוט חושקי תורה לומדי פוסקים באזור מגוריו^[11].

המחבר מבטיח בהקדמתו לספרו שו"ת התשב"י "וכל מי שיהיה בקי היטב בשלוש התשובות שכתבתי: א. טעם כעיקר. ב. איסור דבוק ואפשר לסוחטו - וחתיכה נעשית נבילה. ג. כללי שמות גיטין, בטח בעזר השי"ת יהיה לו יד בענייני ההוראה כחד מן קמאי לברר הלכות מסברא דנפשאי".

מודה ועוזב ירוחם - רבי ירוחם כותב שחיבר ספר בשם מודה ועוזב ירוחם. ספר זה לא נמצא לעת עתה.

כתבי ידו לא נדפסו, מלבד ההגדה של פסח, ובריש גלי.

חידושים נוספים מתורתו

כמו כן היה נושא ונותן בהלכה עם גדולי דורו, בספר עץ חיים תקנת עגונות^[12] ובספר כנסת חכמי ישראל לרבי אברהם יואל אבלסון, ובספר שו"ת מנחת משה לתלמידו רבי משה נחום ירושלימסקי. ובספר שדי חמד^[13] לרבי חזקיהו מדיני.

משפחתו

נשא לאשה את אדל^[14]. בת אהרן, מצאצאי הבעל שם טוב ומצאצאי הש"ך.

לאחיו של רבי ירוחם קראו אלטר הכהן ויוסף הכהן.

ר' ירוחם כותב שיש לו במשפחתו י"ב נפשות, ככל הנראה עשרה ילדים.

דבורה, נולדה בי' אב תרל"ו.
חיים זאב ז"ק כהנא נולד בכ"ח אייר תרל"ח. השתדל בהדפסת ההגדה של פסח בריש גלי שכתב רבי ירוחם.
רחל'ה.
אהרן הכהן.
שבתי הכהן המכונה שבתי הדיין. התגורר בעירו של אביו קאושני.
בנו הצעיר שלמה זלמן - התגורר במילווקי ארצות הברית.
בן שהיה חזן באודסה.
בן שהיה חזן בקישינב.
פייגה^[15] - נפטרה באודסה (בת 49) בשנת 1924 בשל מאסר בניה עבור הציונות. נישאה לשמעון ב"ר יחיאל ב"ר מאיר מחסידי טאלני נצר לשושלת רבנים^[16].
חתנו - ניסן.
אריה ליב בן אחותו מאביו ובן אחיו מאימו^[17].

תלמידיו

רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קילץ ואב"ד קאמינקא הוא תלמידו חביבו. ומשום כך שלח לו מכתבים רבים, במשא ומתן בהלכה, ואף מספר לו ר' ירוחם במכתביו את הקורות אותו ואת הנעשה עימו ועם משפחתו. המכתבים נמצאים היום במכון שוקן - אוסף ירושלמסקי.
סמך להוראה, את שמואל מרדכי בן הרב מאיר ישכר [אב"ד קליעוו] ראבינאוויץ מפטרובקה – פלך בסרביה^[18].
נתן הסכמה בשנת תרנ"ח על ספר יד שלום^[19] שחיבר הרב שלום בן אברהם לוקיניבסקי [ואף הבטיח לקנות את הספר כשיצא לאור אך נפטר קודם שהספר נדפס בפיעטרקוב תר"ע].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ כך כתב חתנו - ניסן, בהקדמה לספר שו"ת התשב"י.
^ במכתב לתלמידו הרב משה נחום ירושלמסקי משנת תרל"א הוא כותב: מכתבו הגיעני קודם חג המצות ובוודאי היותי משיב לו בחדוה ודיצות אך מפאת טרדתי בכתיבת השטר מכירת חמץ לא היה פנאי מספיק לזה. ע"כ עתה בהרחבת הפנאי אמרתי לשום על מכתבו עיוני וכו'. הצעיר ירוחם הכהן אב"ד הונטשעשט. המכתב נמצא במכון שוקן - אוסף ירושלמסקי.
^ שו"ת התשב"י יו"ד סי' נ'.
^ כאשר ישב בקישינב, החל לחקור ולראות מה ניתן לעשות לאחר שגורש בעל כרחו, ויעצו לו כמה אנשים שיתן להם כסף והם ישחדו את הממשלה כדי שיתנו לו אישור לשוב לגור באיזמאיל, ובעת הזאת היו בידיו של ר' ירוחם מעות מן הדירה שמכר בקאושני, ועל כן הוא נתן לאותם אנשים יותר מ-300 רובל כסף, אך הם לא פעלו כלום בעניין, כך נותר ר' ירוחם בשבוע שחל בו ט' באב ערום וחסר כל, ללא דירה וללא מעות וללא פרנסה.
^ בספר אהלי שם [ערך פעטראווקע] כתוב שרבי ירוחם היה מגדולי רבני קישינב.
^ מתוך ספר הזיכרון דובוסרי
^ ע"פ מאמרו של ל. רובין בספר הזיכרון דובסרי.
^ כתבי ידו של רבי ירוחם באתר הספרייה הלאומית.
^ בתוך חודשיים - מחנוכה ועד ראש חודש אדר עלה בידו לתרץ הכל על נכון. והם מאה ושמונים תירוצים שכתב המחבר.
^ וכך כותב במכתב שכתב למחרת יום הכיפורים תרמ"ז לתלמידו הגאון ר משה נחום ירושלמסקי: "ועלה ברעיוני לנסוע עם הספר שלי שו"ת התשב"י מעיר לעיר לקבץ עליו להדפסה, אולי יהי לי לעזר לפרנסת נישואין בני ובנות [בני ובנותי], אבל מאד היה קשה עלי דבר זה כי לא יכולתי להכיל ברעיוני האיך להיות מטולטל נע ונד ימים רבים ותורתי מתי נעשית, והייתי משוטט ברעיוני כל החג הנ"ל [פסח תרמ"ו]. המכתב נמצא במכון שוקן - אוסף ירושלמסקי.
^ וכותב רבי ירוחם לתלמידו הגאון ר' משה נחום ירושלמסקי: "גם אודיע לכבודו הרמה על דבר ספרו הנדפס מחדש כעת הנקרא "ברכת משה", שדיברתי פה עם הנערים לומדי התורה שייקחו הספר והבטיחו אותי על שני או שלשה ספרים, כי בעוונותינו הרבים בזמנינו זה התורה מונחת בקרן זוויות ואין דורשין וכו', ומיעוטא דמיעוטא שרוצים קצת בלימוד נמצא כאן פה דובסאר. ומפני שאני רואה שאין בנמצא כל כך בזמנינו נערים חושקי תורה בלימודי פוסקים, לכן משכתי ידי מלהשתדל לדפוס ספרי שו"ת התשבי, רק יהא מונח עד שיעזור השי"ת שיגיע העת שיתגלה התשבי במהרה במהרה אמן. וכעת כבר נמצא אצלי בערך שתי מאות דפים גדולים על חצי בוגין, ובכל פעם יתרבה ספרי הנ"ל בעה"י, ואם כי איני רואה הרווח בעולם הזה, על כל פנים הקרן קיימת לעולם הבא". עם זאת בהקדמה להגדה של פסח כותב הרב ירוחם, שלא היה בידו כסף להדפיס את הספר שו"ת התשב"י, ולכן שמע לעצת חבריו להוציא לאור את ההגדה של פסח, כדי שעל ידי הכסף שיקבל על ההגדה יהיה לו מאין לממן את הדפסת ספרו שו"ת התשב"י. המכתב נמצא במכון שוקן - אוסף ירושלמסקי.
^ בעניין קידושי שוטה.
^ בעניין אין שליח לדבר עבירה. ובעניין כתיבת העיר ירושלים בגט.
^ [אודיל - האדיל].
^ פייגה - הייתה מושפעת מאד מהאצילות הרבה של בית אביה הגדול - ר' ירוחם, ומסרה לבניה שפע של אהבה. וציון זה על מצבת קברה באודסה נשאר חקוק עד היום.
^ שנכתב עליו "היה משכיל וציוני מקוראי הצפירה דוברי עברית ממשפחת חסידים נלהבים, סוחר, יחד עם זה כחו רב בחשבון וב"צפנת פענח" תפיסה טובה בלמודי קודש וחולין גם יחד, מבין ראשוני המארגנים והמיסדים את ה"חדר ה"מתוקן"", ממיסדי טרוסטים ושותפיות בעירה ובערוב ימיו סוכן פירמות ידועות בקאליש, לודז, ורשה וקישינב". שמעון נפטר באודסה ט' סיון תרפ"ב.
^ שו"ת התשב"י סי' כ"ח.
^ מובא בספר אהלי שם, ושם כתוב שר' ירוחם היה מגדולי רבני קישינב.
^ הסכמה על ספר יד שלום.

[1] כך כתב חתנו - ניסן, בהקדמה לספר שו"ת התשב"י.

[2] במכתב לתלמידו הרב משה נחום ירושלמסקי משנת תרל"א הוא כותב: מכתבו הגיעני קודם חג המצות ובוודאי היותי משיב לו בחדוה ודיצות אך מפאת טרדתי בכתיבת השטר מכירת חמץ לא היה פנאי מספיק לזה. ע"כ עתה בהרחבת הפנאי אמרתי לשום על מכתבו עיוני וכו'. הצעיר ירוחם הכהן אב"ד הונטשעשט. המכתב נמצא במכון שוקן - אוסף ירושלמסקי.

[3] שו"ת התשב"י יו"ד סי' נ'.

[4] כאשר ישב בקישינב, החל לחקור ולראות מה ניתן לעשות לאחר שגורש בעל כרחו, ויעצו לו כמה אנשים שיתן להם כסף והם ישחדו את הממשלה כדי שיתנו לו אישור לשוב לגור באיזמאיל, ובעת הזאת היו בידיו של ר' ירוחם מעות מן הדירה שמכר בקאושני, ועל כן הוא נתן לאותם אנשים יותר מ-300 רובל כסף, אך הם לא פעלו כלום בעניין, כך נותר ר' ירוחם בשבוע שחל בו ט' באב ערום וחסר כל, ללא דירה וללא מעות וללא פרנסה.

[5] בספר אהלי שם [ערך פעטראווקע] כתוב שרבי ירוחם היה מגדולי רבני קישינב.

[6] מתוך ספר הזיכרון דובוסרי

[7] ע"פ מאמרו של ל. רובין בספר הזיכרון דובסרי.

[8] כתבי ידו של רבי ירוחם באתר הספרייה הלאומית.

[9] בתוך חודשיים - מחנוכה ועד ראש חודש אדר עלה בידו לתרץ הכל על נכון. והם מאה ושמונים תירוצים שכתב המחבר.

[10] וכך כותב במכתב שכתב למחרת יום הכיפורים תרמ"ז לתלמידו הגאון ר משה נחום ירושלמסקי: "ועלה ברעיוני לנסוע עם הספר שלי שו"ת התשב"י מעיר לעיר לקבץ עליו להדפסה, אולי יהי לי לעזר לפרנסת נישואין בני ובנות [בני ובנותי], אבל מאד היה קשה עלי דבר זה כי לא יכולתי להכיל ברעיוני האיך להיות מטולטל נע ונד ימים רבים ותורתי מתי נעשית, והייתי משוטט ברעיוני כל החג הנ"ל [פסח תרמ"ו]. המכתב נמצא במכון שוקן - אוסף ירושלמסקי.

[11] וכותב רבי ירוחם לתלמידו הגאון ר' משה נחום ירושלמסקי: "גם אודיע לכבודו הרמה על דבר ספרו הנדפס מחדש כעת הנקרא "ברכת משה", שדיברתי פה עם הנערים לומדי התורה שייקחו הספר והבטיחו אותי על שני או שלשה ספרים, כי בעוונותינו הרבים בזמנינו זה התורה מונחת בקרן זוויות ואין דורשין וכו', ומיעוטא דמיעוטא שרוצים קצת בלימוד נמצא כאן פה דובסאר. ומפני שאני רואה שאין בנמצא כל כך בזמנינו נערים חושקי תורה בלימודי פוסקים, לכן משכתי ידי מלהשתדל לדפוס ספרי שו"ת התשבי, רק יהא מונח עד שיעזור השי"ת שיגיע העת שיתגלה התשבי במהרה במהרה אמן. וכעת כבר נמצא אצלי בערך שתי מאות דפים גדולים על חצי בוגין, ובכל פעם יתרבה ספרי הנ"ל בעה"י, ואם כי איני רואה הרווח בעולם הזה, על כל פנים הקרן קיימת לעולם הבא". עם זאת בהקדמה להגדה של פסח כותב הרב ירוחם, שלא היה בידו כסף להדפיס את הספר שו"ת התשב"י, ולכן שמע לעצת חבריו להוציא לאור את ההגדה של פסח, כדי שעל ידי הכסף שיקבל על ההגדה יהיה לו מאין לממן את הדפסת ספרו שו"ת התשב"י. המכתב נמצא במכון שוקן - אוסף ירושלמסקי.

[12] בעניין קידושי שוטה.

[13] בעניין אין שליח לדבר עבירה. ובעניין כתיבת העיר ירושלים בגט.

[14] [אודיל - האדיל].

[15] פייגה - הייתה מושפעת מאד מהאצילות הרבה של בית אביה הגדול - ר' ירוחם, ומסרה לבניה שפע של אהבה. וציון זה על מצבת קברה באודסה נשאר חקוק עד היום.

[16] שנכתב עליו "היה משכיל וציוני מקוראי הצפירה דוברי עברית ממשפחת חסידים נלהבים, סוחר, יחד עם זה כחו רב בחשבון וב"צפנת פענח" תפיסה טובה בלמודי קודש וחולין גם יחד, מבין ראשוני המארגנים והמיסדים את ה"חדר ה"מתוקן"", ממיסדי טרוסטים ושותפיות בעירה ובערוב ימיו סוכן פירמות ידועות בקאליש, לודז, ורשה וקישינב". שמעון נפטר באודסה ט' סיון תרפ"ב.

[17] שו"ת התשב"י סי' כ"ח.

[18] מובא בספר אהלי שם, ושם כתוב שר' ירוחם היה מגדולי רבני קישינב.

[19] הסכמה על ספר יד שלום.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]